פסק-דין בתיק תא"מ 6042-02-10

1.         התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע.

2.         בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבע לשלם לה סך של 40,825 ש"ח (להלן: "סכום התביעה"), זאת לאחר שהתובעת שלמה למבוטחה תומר בנאים את הסכום (להלן: "בנאים").

3.         ביום 7.6.07 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב מ.ר. 18-247-10(להלן: "רכב התובעת").

4.         מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מ.ר. 91-397-06 (להלן: "רכב הנתבע").

5.         הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד "הכשרת היישוב" אשר ביטחה את רכבו כנגד סיכוני צד ג'. האחרון כפר באחריותו בגין הפוליסה.

6.         בדיון מיום 18.9.11  הופיע נהג התובעת וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעת, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן עליו לשלם לה את סכום התביעה.

            מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי נהג התובעת.

            מאידך, הכשרת היישוב טענה כי אינה חבה, בין היתר, בהעדרה של פוליסה בתוקף.

7.         העד בנאים סיפר כי ביום התאונה חנה רכבו בכניסה למושב צופית, סמוך לביתה של משפ' ברק, כשהרכב ריק מיושב. העד סיפר כי נסע מכוון טירה לכוון כפ"ס כאשר רכבו חונה במפרץ חניה והוא עצמו עומד על המדרכה ומשוחח בטלפון, כאשר 4 פנסי חרום מהבהבים. כן ספר העד כי הניח משולש אזהרה 30 מ' לפני הרכב.

העד מספר כי ראה את רכב הנתבע מגיע, עוקף רכב אחר מימין וכשהגיע בסמוך אליו גרד עגלה שהיתה מחוברת לרכב התובעת, פגע בדופן השמאלית של רכבו והמשיך במסע פגיעות בשני כלי רכב נוספים.

העד הכחיש בחקירתו בביהמ"ש כי חנה בנתיב נסיעה וחסם אותו לתנועה.

העד נשאל כמה זמן חנה בחניה המדוברת וספר כי הוא מעריך זאת ב-20 דקות.

על מנת לאשש גרסתו כי חנה בתוך מפרץ חניה ולא בתוך נתיב נסיעה, הפנה העד לתמונות שצולמו במקום ע"י בוחן משטרה שהגיע למקום.

לא זו אף זו, העד השיב בחקירתו הנגדית לעו"ד אברהמוביץ כי לא רק שרכבו לא בלט לתוך נתיב הנסיעה של הנתבע אלא כך גם היה המצב ביחס לעגלה הנגררת.

הנתבע שלל בחקירתו הנגדית את האפשרות כי מפרץ החניה בו הוא חנה משמש כתחנת אוטובוס.

8.         בתום חקירתו של העד בנאים הודיעו לי ב"כ הצדדים כי אין מחלוקת ביניהם בשאלת גובה הנזק וכי השאלה המונחת לפתחו של ביהמ"ש על מי חובת התשלום.

            לפיכך, הודיע ב"כ התובעת כי אילו עדיו.

9.         הנתבע ספר בחקירתו הראשית כי אף הוא נסע מטירה לכוון כפ"ס. בשעה שהגיע לצומת בית ברל הסמוכה למקום התאונה הוא עצר בצומת שכן האור ברמזור היה אדום. בשעה שהתחלף האור לירוק הוא הבחין שהטרנזיט שעמד לשמאלה נוסע לאט ולכן עקף אותו מימין כאשר הוא פוגע תחילה בטרנזיט ורק אחר כך ברכב התובעת- בגלגל אחורי שמאלי. הנתבע הכחיש כל מגע של רכבו עם העגלה של הנתבע.

            הנתבע המשיך וספר בעדותו כי הנהג בנאים חנה במקום אסור הצבוע באדום לבן, ולא זו בלבד טוען הנתבע כי רכב התובעת עמד בתוך הנתיב הימני של הכביש וחסם את אפשרות הנסיעה בו.